לחימה הינה חלק בלתי ניפרד מחיינו מיום היוולדנו למעשה. בין אם גופנו נילחם בחיידקים או וירוסים, או אם אנו נילחמים למען העסק שלנו, או בין אם אנחנו נילחמים במישהו שתוקף אותנו בקרב פנים-אל-פנים באופן פיזי...לחימה היא תמיד סביבנו בעולם זה. עוד משחר ההיסטוריה בני אדם נילחמו אחד בשני ובמהלך השנים והדורות פיתחו שיטות וטכניקות לחימה אשר מיקסמו את יכולת ההגנה העצמית ואת ההתקפה כנגד יריב אחד ולפעמים יותר. טכניקות לחימה אלו נילמדו ברמה האישית במשפחה, בשבט, ובכפר למטרות הישרדות בעולם ללא חוקים מלבד אחד...החזק הוא השורד. ככל שהתרבות התפתחה כך גם טכניקות אלו של הגנה עצמית והתקפה. ההיסטוריה וההתפתחות של הלחימה בעולם סיננו במהלך הדורות אלו טכניקות עובדות ואלו לא בשדה הקרב או ברחוב בדרך מאוד פשוטה וחד משמעית...אלו שנילחמו בשיטות לחימה נחותות נהרגו בקרב. שיטות לחימה שהובילו לתוצאות טובות וניצחונות בשדה הקרב הם אלו שנילמדו ועברו הלאה מדור לדור כאשר כל דור לא רק מנסה לשמור על מסורת קרבית מסויימת של הטכניקה אלה גם לשפר אותה ולהתאים אותה לעולם המשתנה מסביב ולהתפתחויות שלו. מתוך שדה הקרב ומתוך הצורך הבסיסי להגן על המשפחה\שבט\כפר\יישוב צמחו שיטות לחימה רבות ומגוונות לניטרול יריבים ואוייבים בדרכים שונות הן תוך כדי שימוש בכלי נשק שונים והן בידיים ריקות.
בתקופות של שקט יחסי התאמנו אותם לוחמים בכדי לשמור על כושר, לפתח מיומנויות, ואף לנסות טכניקות לחימה שראו בשדה הקרב בשימוש אויביהם. לא זאת בלבד אלא שגם אלמנטים רבים של דת, פילוסופיה ומדעים הוכנסו ללימוד ואימון בטכניקות אלו על מנת לפתח אותם הלאה ולהגיע לרמת מיומנות ביצוע מושלמת. חלק מטכניקות אלו הגיעו גם מצפייה בעולם החי ושיטות לחימה שונות עדיין משתמשות בתנועות הלקוחות מהתבוננות בקופים, עגורים, נמרים, נחשים, חרקים, ועוד. אנשי דת במינזרים השונים במזרח שילבו אומנוית לחימה בשיגרת חייהם בכדי לחזק את גופם ובכדי להגן על עצמם מפשיטות של שודדים. נזירים אלו הם אלמנט נוסף שאחראי על פיתוח שיטות לחימה לאמנות, במיוחד נזירי מנזר שאולין המפורסם בסין, שהפיצו אומנויות לחימה אלו בנדודיהם הרבים. האימונים הבלתי פוסקים והשאיפה להגיע לשלמות בטכניקה הפכו שיטות וטכניקות לחימה אלו לאמנות שכן החיפוש והרצון להגיע לשלמות אף פעם לא מסתיים. כך נולדו בעצם אמנויות לחימה.
כל אזור בעולם וכל אזור בתוך מדינה מסויימת שונה ולכן גם אומנויות הלחימה השתנו בהתאם לנסיבות אלו. במזרח הרחוק במדינות כגון סין, יפן, קוריאה, תאילנד והפיליפינים קיסרויות וממלכות רבות נילחמו ביניהם ובינם לבין עצמם. מלחמות אלו לא רק שהולידו אומנויות לחימה שונות אלה גם מעמד של לוחמים, לוחמי עילית בעלי מומחיות גדולה באומנויות לחימה אשר תרומתם בשדה הקרב היית מכרעת. ביפן מעמד זה של לוחמים, הסמוראים, זכה לכבוד גדול במיוחד כלוחמים אשר לא רק שמרו ונילחמו למען הקיסר והעם אלא גם כלוחמים אשר חיו לפי חוקי הבושידו או דרכו של לוחם. הבושידו הוא מאגר חוקים מסויים וגם דרך חיים אשר פותח על מנת שהסמוראי ישאף תמיד להגיע לשלמות לא רק בקרב אלא גם בחייו האישיים. השאיפה לשלמות זו התבטאה באימונים להגיע לשליפת החרב ושיסוף היריב בתנועה אחת מושלמת ועד להכנת כוס תה וסידור פרחים בטקסים ארוכים ומדוייקים להפליא. במקומות אחרים בעולם כגון באירופה של ימי יוון העתיקה והאבירים של ימי הביניים פותחו אומנויות לחימה שהחלו בשדה הקרב ובהדרגה נהפכו לספורט למען בידור המונים. כאן בישראל פותח הקרב מגע והקפ"פ (קרב פנים-אל פנים) כתוצאה מצורך בסיסי להגן על היישוב היהודי מפני הפורעים הערבים. אמנויות לחימה ישראליות אלו הם עירבוב של אומנויות לחימה מהמזרח הרחוק יחד עם איגרוף והאבקות, שיטות אשר נועדו להגן ולתקוף בעת הצורך עם ו\או נגד ידיים ריקות או כלי נשק.
דרך חיים היא פן מאוד חשוב בדרכו של כל אמן לחימה. התירגול התמידי בטכניקות לחימה, אימון וחישול הגוף והנפש להגיע לשליטה על הפיזי ועל הנפשי מביאים את המתרגל לרמה מסויימת של מיומנות בכדי שבזמן אמת התגובה לתקיפה תהיה אוטומטית ואפקטיבית. אפשר לומר שאלו שמתאמנים באומנויות לחימה עוברים בערך את אותו תהליך של חייל קרבי שמתאמן למלחמה. תירגול חוזר על טכניקות ושיטות קרב, ממצבים שונים, אשר חייבים בזמן אמת להביא להכרעה ולניצחון על היריב או האויב דומים מבחינה פילוסופית הן לחיילים בצבא והן לתלמידי אומנויות לחימה בכל דוג'ו בעולם. יפה ככל שתהיה הקטה, הבעיטה, החסימה, או הטכניקה, אם היא מסובכת מדי לביצוע בזמן אמת...היא פשוט לא תאפשר לאותו תלמיד באומנויות לחימה לגבור על היריב שלו והתוצאות יכולות להיות לעיתים עניין של חיים או מוות.
העולם שלנו בעבר בהווה ובעתיד תמיד יכיל בתוכו אלמנטים של אלימות ומלחמה מצד אחד ואלמנטים של שלווה ושלום מצד שני. עולם אומנויות הלחימה אשר פותח במהלך ההיסטוריה רבת השנים של המין האנושי עדיין מתפתח בשדות הקרב השונים ברחבי העולם וגם תוך כדי תרגולו הבלתי פוסק במתכונת ספורטיבית בחוגים ובבתי הספר השונים. השילוב של מלחמה ושלום, אלימות ושלווה, הם היין ויאנג בתוך כל אמן לחימה אשר מתאמן ושואף לשלוט על מרכיבים מנוגדים אלו בחייו ובסביבתו כדרך חיים וחשוב יותר בזמן אמת אם יותקף.
נכתב על-ידי צוות חגורה שחורה
|
שבת, 19 מאי 2012, 10:47
הפוך לדף הבית
הוסף למעודפים
שלח לחבר
RSS
חגורה שחורה
